- רוּקָנִי
- רוּקָנִיf. (ῥυκάνη) plane. Kel. XIII, 4 הר׳ בפני עצמה (ed. Dehr. 5 רונקי, Ar. Var. רונקא, a corrupt. of runcina) the plane (the wooden body) by itself; Tosef. ib. B. Mets.III, 9 האיזמיל שלר׳ ed. Zolk. (ed. Zuck. דיקני; v. דוּקְנִי).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
